“השניים על ראש המגלשה הקפואה, אוחזים ידיים בדממה. שוב הם היו ילד וילדה בני עשר. ילד בודד, וילדה בודדה. כיתה, מיד אחרי סיום הלימודים, בתחילת החורף. לא היה להם לא הכוח ולא הידע לדעת מה עליהם להציע זה לזה, מה עליהם לחפש. הם מעולם, מעולם לא אהבו באמת, ולא אהבו באמת מישהו אחר. הם מעולם לא החזיקו איש, ומעולם לא הוחזקו. גם לא היה להם מושג לאן תוביל אותם הפעולה הזאת. מה שהם נכנסו אליו אז היה חדר בלי דלת. הם לא יכלו לצאת, וגם איש אחר לא יכול היה להיכנס. השניים לא ידעו זאת אז, אבל זה היה המקום השלם באמת היחיד בכל העולם. מבודד לחלוטין, ובכל זאת המקום היחיד שלא הוכתם בבדידות.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←