“החלום השלישי היה קשה לתיאור במילים. זה היה חלום מבולבל, לא קוהרנטי, בלי שום תפאורה. כל מה שהיה שם היה תחושה של תנועה. אומאמה נעה ללא הרף דרך הזמן והמרחב. לא היה חשוב מתי או היכן זה היה. כל מה שהיה חשוב היה התנועה הזאת. הכול היה נוזלי, ומשמעות מסוימת נולדה מן הנזילות הזאת. אבל ככל שהניחה לעצמה להיסחף בה, כך מצאה את גופה נעשה שקוף. היא יכלה לראות מבעד לידיה אל הצד השני. עצמותיה, איבריה ורחמה נעשו גלויים. בקצב הזה ייתכן מאוד שכבר לא תתקיים עוד. אחרי שכבר לא יכלה לראות את עצמה, אומאמה תהתה מה יכול לבוא אחר כך. לא הייתה לה תשובה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←