“מלחין חירש הוא כמו טבח שאיבד את חוש הטעם. כמו צפרדע שאיבדה את קרומי הרגליים שלה. כמו נהג משאית שרישיונו נשלל. זה היה מוציא כל אחד משיווי משקלו, לא ככה? אבל בטהובן לא נתן לזה לשבור אותו. בטח, בהתחלה הוא ודאי היה קצת מדוכדך, אבל הוא לא נתן למזל הרע להפיל אותו. זה היה כאילו, בעיה? איזו בעיה? הוא הלחין יותר מתמיד והוציא תחת ידיו מוזיקה טובה יותר מכל מה שכתב אי פעם. אני ממש מעריץ את הבחור. קח למשל את טריו הארכידוכס הזה — הוא היה כמעט חירש כשכתב אותו, אתה מאמין? מה שאני מנסה לומר הוא, בטח קשה לך לא להיות מסוגל לקרוא, אבל זה לא סוף העולם. אולי אתה לא מסוגל לקרוא, אבל יש דברים שרק אתה יכול לעשות. על זה אתה צריך להתמקד — על החוזקות שלך. כמו היכולת לדבר עם האבן.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←