“אפילו מחוץ לסוגות הרועעות הללו, טעמי בספרות הרומן הם טעמים שאני מוכן להכריז עליהם ולהגן עליהם בצורה מיוחדת, לא רק בכוונה טובה אלא גם בצורה שיש בה עומק. טעמי הם לרומן סנסציוני, לסיפור בדיוני, לסיפור על מוות, גנבה וחברות סודיות – טעם שאותו משתף לפחות רוב האוכלוסייה הגברית בעולם. היה לי פעם, בחיי הנעורים הדרמטיים, שגדלתי להיות עדין במיוחד בנושא זה. כל פרק הראשון של רומן חדש היה עבורי מבחן אחרון לשוויונו. אם היה שם גופה תחת הספה בפרק הראשון, קראתי את הסיפור. אם לא היה שם גופה תחת הספה בפרק הראשון, דחתיתי את הסיפור כדיבור שולחני, שרבים מהם היו אכן כזה. אך כולם איבדו מעט מהחדות הרוחנית והאידיאליזם החריף שהחדירו את התקן הרוחני שלנו בילדותו. הגעתי להסכמים עם השולחן השולחני והפחתתי את הדרישות מהספה. כל”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←