“בסופו של דבר המפלגה תכריז ששניים ועוד שניים הם חמש, ותצטרך להאמין בכך. היה זה בלתי נמנע שהם יעלו את הטענה הזאת מוקדם או מאוחר: ההיגיון של עמדתם חייב זאת. לא רק תקפותו של הניסיון, אלא עצם קיומה של המציאות החיצונית, הוכחשו במובלע על ידי הפילוסופיה שלהם. הכפירה שבכפירות הייתה השכל הישר. ומה שהיה מבעית לא היה שהם יהרגו אותך על כך שתחשוב אחרת, אלא שאולי הם צודקים. שכן, אחרי הכול, איך אנו יודעים ששניים ועוד שניים הם ארבעה? או שכוח הכבידה פועל? או שהעבר אינו ניתן לשינוי? אם גם העבר וגם העולם החיצוני קיימים רק במוח, ואם המוח עצמו ניתן לשליטה — מה אז?”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←