“אבל למרבה הצער אינך מתקדם כלל רק על ידי משאלה לסלק את ההבחנות המעמדיות. ליתר דיוק, יש לרצות לסלקן, אך למשאלתך אין כל תוקף אלא אם כן אתה מבין מה הדבר כרוך בו. העובדה שיש להתמודד עמה היא שכדי לבטל הבחנות מעמדיות פירושו לבטל חלק מעצמך. הנה אני, בן טיפוסי למעמד הביניים. קל לי לומר שאני רוצה להיפטר מן ההבחנות המעמדיות, אבל כמעט כל מה שאני חושב ועושה הוא תוצאה של ההבחנות המעמדיות. כל מושגיי – מושגי הטוב והרע, הנעים והלא נעים, המצחיק והרציני, המכוער והיפה – הם במהותם מושגי מעמד הביניים; טעמי בספרים, במזון ובבגדים, חוש הכבוד שלי, נימוסי השולחן שלי, דרכי הדיבור שלי, המבטא שלי, ואפילו תנועות גופי האופייניות, הם תוצרים של חינוך מסוג מסוים ושל נישה מסוימת בערך באמצע הדרך במדרג החברתי.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←