“שמעי, שמעי! קצת קראתי עליה. סלחי לי אם אומר לך עוד משהו... אני אומר לך, לא אוכל להימנע מלבוא מחר, אני חלומם; יש לי כל כך מעט חיים אמיתיים, עד שרגעים כאלו נראים לי כה נדירים, עד שאני לא יכול להימנע מלהתבונן בהם שוב בחלומי. אני אקרא לך כל הלילה, כל השבוע, כל השנה. אני בוודאי אבא מחר, בדיוק כאן, בדיוק במקום הזה, בדיוק בשעה הזו, ואני אהיה שמח בזכר היום הזה. המקום הזה כבר קרוב לי. כבר יש לי שני או שלושה מקומות כאלו בסנקט פטרבורג. פעם בכתי דמעות על זכרונות... כמו שאת. מי יודע, אולי בכית על זכרון לפני עשר דקות. אך סלחי לי, אני שוכח את עצמי שוב; אולי פעם הייתי שמח במיוחד כאן...”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←