“פתאום הרגשתי שאין זה חשוב לי אם העולם קיים או שאין כלום היה מעולם: החלתי להרגיש בכל עצמי שאין כלום קיים. תחילה חשבתי שרבים דברים היו בעבר, אך אחר כך החזיתי שאין כלום היה בעבר כלל, אלא שהרגשתי כך מסיבה כלשהי. הדרגתית החזיתי שאין כלום יהיה בעתיד גם כן. אז הפסיקתי להיות זועם על האנשים והחלתי כמעט שלא להבחין בהם. למעשה, זה התבטא גם בפרטים הקטנים ביותר: למשל, התנגשתי באנשים ברחוב, ולא רק בגלל שאני מופנם; על מה היה לי לחשוב? כבר הפסיקתי לחשוב כמעט לחלוטין; כלום חשוב לי עוד. אם לפחות הייתי פותר את הבעיות שלי! אבל לא פתרתי אף אחת מהן, ומה הרבה היו! אך הפסיקתי לדאוג לכול, והכל הבעיות נעלמו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←