“ולשווא החולם מחטט בחלומותיו הישנים, הופך בהם כאילו היו ערימת גחלים, מחפש בהם ניצוץ, ולו הקטן ביותר, כדי להפיח בו אש שתחמם את דמו הקפוא ותעורר בו את כל מה שהיה כל כך יקר לו פעם, כל מה שנגע ללבו, שגרם לדם לזרום בעורקיו, שהוציא דמעות מעיניו – כל אותה אשליה מפוארת שכה רימתה אותו!”
המקור באנגלית: קרא את המקור ←
שיתוף ושמירה
משמעות
מידע נוסף לא זמין עדיין.
מתי זה נאמר
מידע נוסף לא זמין עדיין.
למי זה נאמר
מידע נוסף לא זמין עדיין.
הקשר היסטורי
מידע נוסף לא זמין עדיין.
מקור
מידע נוסף לא זמין עדיין.
האם זה באמת מה שנאמר?
מידע נוסף לא זמין עדיין.
ידעתם?
מידע נוסף לא זמין עדיין.
על פיודור דוסטויבסקי
ביוגרפיה של פיודור דוסטויבסקי: פיודור דוסטויבסקי (1821–1881) היה סופר רוסי, סופר סיפורים קצרים ומחבר מאמרים, יצירותיו, כגון זדון ועונש ואחי הקרמאזוב, חוקרות תמות פסיכולוגיות ופילוסופיות עמוקות. הוא נחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה ה-19, ויצירותיו ממשיכות להשפיע על הספרות והחשיבה העולמית. תובנותיו בנושא הטבע האנושי מובאות לעיתים קרובות כדוגמאות עמוקות למחשבה מוסרית וחיונית.
עוד מאת פיודור דוסטויבסקי (285 ציטוטים) ←ציטוטים נוספים של פיודור דוסטויבסקי
- “לנשים, כל התחייה, כל הצלה מכל אבדון, שוכנת באהבה; למעשה, זו הדרך היחידה שלהן אליה.”פיודור דוסטויבסקי
- “אני יכולתי לעשות עד יותר טוב, אשתי, וידעתי הרבה יותר, אם לא הייתה לי גורלי מאז ילדותו. הייתי רוצח אדם בדו-קרב…”פיודור דוסטויבסקי
- “כלנו יוצאים מתוך מעיל גוגול.”פיודור דוסטויבסקי
- “אני לא אוהב להיות עם אנשים בוגרים. זה ידוע לי מזמן. אני לא אוהב את זה כי אני לא יודע איך להתנהל איתם.”פיודור דוסטויבסקי