“זו הייתה השפה הטהורה של העולם. היא לא דרשה שום הסבר, כשם שהיקום אינו זקוק לאף הסבר בעודו נע דרך הזמן האינסופי. מה שהנער חש באותו רגע היה שהוא נמצא בנוכחות האישה היחידה בחייו, ושבלי צורך במילים היא הכירה באותו הדבר. הוא היה בטוח בכך יותר מאשר בכל דבר אחר בעולם. הוריו וסביו אמרו לו שעליו להתאהב ולהכיר אדם באמת לפני שיתמסר. אבל אולי אנשים שחשו כך מעולם לא למדו את השפה האוניברסלית. כי כשאתה יודע את השפה הזאת, קל להבין שמישהו בעולם מחכה לך, בין אם זה באמצע המדבר או באיזו עיר גדולה. וכששני אנשים כאלה נפגשים, ועיניהם נפגשות, העבר והעתיד נעשים חסרי חשיבות. יש רק את הרגע הזה, ואת הוודאות המדהימה שכל מה שמתחת לשמש נכתב בידי יד אחת בלבד. זו היד המעוררת אהבה, ויוצרת נפש תאומה לכל אדם בעולם. בלי אהבה כזאת, לחלומותיו של אדם לא היה כל משמעות.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←