“עד שכפי שקרה לעיתים קרובות באותם חודשים ראשונים של המסע, בכל פעם שהייתי חשה אושר כזה, אזעקת האשמה שלי הייתה מופעלת. שמעתי את קולו של בעלי לשעבר מדבר בבוז באוזני: אז בשביל זה ויתרת על הכול? בשביל זה קרעת את כל חיינו המשותפים לגזרים? בשביל כמה גבעולי אספרגוס ועיתון איטלקי? השבתי לו בקול: "ראשית כול," אמרתי, "אני מצטערת מאוד, אבל זה כבר לא עניינך. ושנית, כדי לענות על שאלתך... כן.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←