“אבל מה אם, בין מבחירה ובין מתוך הכרח בעל כורחך, בסופו של דבר אינך משתתפת במעגל המנחם הזה של משפחה והמשכיות? מה אם את יוצאת ממנו? איפה את יושבת במפגש המשפחתי? איך את מסמנת את חלוף הזמן בלי הפחד שבזבזת זה עתה את זמנך עלי אדמות לשווא, בלי להיות רלוונטית? תצטרכי למצוא מטרה אחרת, מדד אחר שלפיו תוכלי לשפוט אם היית או לא היית בן אדם מוצלח. אני אוהבת ילדים, אבל מה אם אין לי? איזה מין אדם זה עושה אותי? וירג'יניה וולף כתבה: "על פני היבשת הרחבה של חייה של אישה נופל צלו של חרב." מצדה האחד של החרב הזאת, אמרה, יש מוסכמה ומסורת וסדר, שם "הכול כשורה". אבל מצדה האחר של החרב הזאת, אם את משוגעת מספיק כדי לחצות אותה ולבחור בחיים שאינם הולכים בעקבות המוסכמה, "הכול בלבול. שום דבר אינו מתנהל במסלול קבוע." טענתה הייתה שחציית צלו של החרב הזאת עשויה להביא לאישה קיום מעניין הרבה יותר, אבל אפשר להמר שהיא גם תהיה מסוכנת יותר.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←