“בכל פעם שאני יוצר משהו, בין אם רעיון ובין אם יצירת אמנות, בתחילה, השלמתו כביכול נראית לי מושלמת לחלוטין. אולם ככל שאני חושב על כך יותר, בוהה בו יותר, ככל שהוא מתבשל בנשמתי במשך השעות, הימים והשבועות, כך אני מתחיל למצוא בו יותר פגמים; ולבסוף, כך אני נדחק להמשיך לשפר אותו. למעשה מתברר שכל דבר שעין אנושית פגומה ולא מושלמת חשבה פעם שהוא נפלא מתחיל להיראות עלוב למדי. זו הסיבה שלנצח, אלוהים אינו יכול להתרשם מכישרונות גרידא או מהישגים בני תמותה. לעיניים מושלמות, אני מדמיין, הגדול אינו באמת כה גדול; אלא שהענווה היא בסופו של דבר גדולתו האמיתית של האדם.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←