“הציפייה לאובדן מפחידה הרבה יותר מן האובדן עצמו, שכן הציפייה מותירה מקום לדמיון ליצור את מה שסביר מאוד שלעולם לא יתממש.”

משמעות

המשפט מצביע על כך שלפעמים מה שמפחיד באמת הוא לא האובדן עצמו, אלא ההמתנה לו. כשהדמיון ממלא את החסר, החשש גדל הרבה מעבר למה שבסוף קורה בפועל. זה נוגע במיוחד למצבים של חרדה לפני בדיקה, שיחה קשה או בשורה לא נעימה.

מתי זה נאמר

למי זה נאמר

הקשר היסטורי

מקור

האם זה באמת מה שנאמר?

ידעתם?