“למרבה הצער, במקרים רבים מדי הכניעה היא תוצאה של כך שהפחד "עקף" אותך, ולא של כך שהלב "אזל" לך.”

משמעות

זה נשמע כהבחנה עצובה על כך שלפעמים ויתור אינו תוצאה של תשישות אמיתית, אלא של פחד שהקדים אותנו. יש כאן הבחנה בין חוסר כוח לבין נסיגה שנולדת מחרדה, ולכן המילה מקבלת גוון של עצב יותר מאשר של אשמה. זה פוגע במיוחד כשמישהו מוותר על יעד קשה ותוהה אחר כך אם דווקא הפחד עצר אותו.

מתי זה נאמר

למי זה נאמר

הקשר היסטורי

מקור

האם זה באמת מה שנאמר?

ידעתם?