“במהלך הדיון בסנאט על ההתערבות בעיראק, הסנאטורית קלינטון עשתה שימוש ניכר ברקע שלה וב״ניסיונה״ כדי לטעון שכן, סדאם חוסיין אכן היה איום. היא לא טענה זאת כל כך מן העמדה שאימצה ממשל בוש, אלא הדגישה את העמדה שנקטו, הן בעלה והן אל גור, כאשר היו בתפקיד, שלפיה עימות נוסף וסופי עם המשטר הבעת׳י היה פחות או יותר בלתי נמנע. כעת, לא ממש משנה אם אתם מסכימים או הסכמתם איתה בעניין הזה (כפי שאני, במקרה נדיר, מסכים והסכמתי). מה שכן משנה הוא שמאז היא שינתה את עמדתה וניסתה, בעזרת בעלה, לגרום לאנשים לשכוח שאי פעם החזיקה בה. וכל זאת, בסוגיה חמורה של כבוד לאומי וביטחון, רק כדי להשפיע על מעמדה בטווח הקצר בקוקוסים של איווה. ודאי שזה לבדו צריך להספיק כדי לפסול אותה מלשקול מועמדות?”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←