“וכך לנקודה האחרונה והעגומה ביותר שלי: מספר רב של אוכפיו ובריוניו של סטלין במזרח אירופה היו יהודים. ולא רק מספר רב, אלא שיעור רב. השיעור היה גבוה במיוחד במשטרה החשאית ובמחלקות ה"בטחון", שם אין ספק שלנקמה היה חלק משלה, כמו גם לזיקה האידיאולוגית לקומוניזם שהייתה כה חזקה בקרב יהודים בעלי אוריינטציה בינלאומית באותה תקופה: יהודים כמו דוד שמולבסקי. בצ'כוסלובקיה ובמזרח גרמניה היו כוחות קומוניסטיים מקומיים חזקים למדי, אבל בהונגריה ובפולין הקומוניסטים היו מיעוט קטן וידעו זאת, היו תלויים בצבא האדום והיו מודעים לכך, והיו יהודים באופן לא פרופורציונלי ונואשו בשל כך. רבים ממחנות עבודת הכפייה העונשית שהנאצים הקימו שימשו מאוחר יותר את הקומוניסטים כמתחמים כליאה למגורשים גרמנים, וחלק מאלה שניהלו את המקומות הקודרים הללו היו יהודים. איש מישראל או מן התפוצה היהודית שיוצא למזרח אירופה למסע דיג אחר היסטוריה משפחתית לא צריך להיות בלא מודעות לאפשרות שיגלה הן הרבה פחות והן הרבה יותר ממה שהבטיחו לו בטיול המאורגן. קל לומר, עם אלבר קאמי, "לא קורבנות ולא תליינים". אבל ההיסטוריה האמיתית חסרת רחמים אף יותר מכפי שנאמר לך שהיא.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←