“הניחו לדמעות שנשרו, ולמילים השבורות שהוחלפו בחיבוק הארוך והצמוד בין היתומים, להיות קדושות. אב, אחות ואם, נרכשו ואבדו, באותו רגע אחד. שמחה ואבל התערבבו בכוס; אך לא היו דמעות מרות: שכן אף האבל קם כה מרוכך, ועטוי בזיכרונות כה מתוקים ורכים, עד שנהפך להנאה חגיגית, ואיבד כל אופי של כאב.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←