“באמת אין היא מטבעה גברת קשוחה, והיו זמנים שבהם מראה הדמות הנערצת, המתחננת אליה בכזאת כובד ראש עז, היה מעורר בה חמלה רבה. אך משהורגלה כל כך לדכא רגש ולהדחיק את המציאות, משהתחנכה כל כך למטרותיה שלה באותו בית ספר הרסני, הסוגר את רגשות הלב הטבעיים כמו זבובים בענבר ומפרשׂ על הטוב ועל הרע, על המרגיש ועל חסר ההרגשה, על הנבון ועל חסר הדעת, ציפוי אחיד וקודר, היא דיכאה עד עתה אפילו את תמהונה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←