“אך מה שנאבק ברגשות הטובים הללו היה הגאווה,—המידה הרעה של היצורים השפלים והמושפלים ביותר לא פחות מזו של הגבוהים והבטוחים בעצמם. בת לווייתם האומללה של גנבים ובריונים, הנדחית המנודה של מקומות מושחתים, חברתם של פסולת בתי הסוהר והספינות-כלא, החיה בצלו של הגרדום עצמו,—גם היצור המושפל הזה חש גאווה רבה מדי מכדי להסגיר הבהוב קלוש של הרגש הנשי, אשר חשבה אותו לחולשה, אך אשר לבדו קישר אותה עם אותה אנושיות, שממנה מחקה חייה המתכלים כל כך הרבה, הרבה עקבות עוד בהיותה ילדה קטנה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←