“אבל כאשר מהעבר הרחוק לא נשאר דבר, לאחר שמתו האנשים, לאחר שהדברים נשברו ונפזרו, רק הטעם והריח, רכים יותר אך עמידים יותר, פחות ממשיים אך עקשנים יותר, נאמנים יותר, עומדים זמן רב, כמו נשמות, זוכרות, מחכות, מתאוות, בין הריסות כל השאר; ומחזיקות, ללא רגע של התלבטות, בתוך הטיפה הקטנה והכמעט בלתי נראית של טבעתם, את המבנה העצום של הזיכרון.”

French novelist, literary critic, and essayist

מרסל פרוסט היה סופר, מבקר ספרות ומסאי צרפתי. הוא נודע בעיקר בזכות הרומן À la recherche du temps perdu, שראה אור בשבעה כרכים בין 1913 ל-1927. היצירה הזאת, שאורכה כ-1.25 מיליון מילים, ביססה את מעמדו כאחד הסופרים המשפיעים ביותר במאה העשרים, לפי מבקרים וכותבים אחרים. שמו נקשר בראש ובראשונה ברומן הגדול הזה ובהשפעתו הרחבה על הספרות המודרנית.