“אימון?" חזרה קלרי. "אבל התאמנו אתמול." "חלק מאיתנו צריכים להתאמן כל יום, קלרי." ג'ייס לא נשמע כועס, אבל היה משהו נוקשה בטון שלו, וקלרי הסמיקה. "נתראה אחר כך," הוסיף בלי להביט בה, וכמעט הטיח את עצמו לעבר הדלת. כשהיא נסגרה מאחוריו, קלרי הרימה יד בכעס וקרעה את הסיכות משערה. הוא נשפך בסבכים סביב כתפיה. "קלרי," אמר לוק ברוך. הוא קם. "מה את עושה?" "את השיער שלי." היא שלפה את הסיכה האחרונה, בכוח. עיניה נצצו, וסיימון יכול היה לראות שהיא מכריחה את עצמה לא לבכות. "אני לא רוצה ללבוש אותו ככה. זה נראה טיפשי." "לא, זה לא," אמר לוק.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←