“החבל נמתח והיא ניתרה ממנו, עפה בחזרה למעלה לפני שנפלה שוב. כשהמהירות שלה הואטה, היא פקחה את עיניה ומצאה את עצמה תלויה בקצה החבל, בערך מטר וחצי מעל ג'ייס. הוא חייך חיוך רחב. "נחמד," הוא אמר. "חיננית כמו פתית שלג נופל." "צעקתי?" היא שאלה, סקרנית באמת. "אתה יודע, בדרך למטה." הוא הנהן. "למזלי אף אחד לא בבית, אחרת היו חושבים שאני רוצח אותך." "חה. אתה אפילו לא יכול להגיע אליי." היא בעטה החוצה ברגל אחת והסתובבה באיטיות באוויר. עיניו של ג'ייס נצצו. "רוצה להתערב?" קלרי הכירה את ההבעה הזאת. "לא," היא אמרה במהירות. "מה שלא אתה עומד לעשות—" אבל הוא כבר עשה את זה. כשג'ייס נע במהירות, התנועות הבודדות שלו היו כמעט בלתי נראות. היא ראתה את ידו נשלחת אל החגורה שלו, ואז משהו הבזיק באוויר. היא שמעה את צליל הבד הנקרע כשחבל מעל ראשה נחתך. משוחררת, היא נפלה בחופשיות, מופתעת מכדי לצעוק — ישר אל זרועותיו של ג'ייס. הכוח הדף אותו לאחור, ושניהם נחתו יחד על אחד ממזרני הרצפה המרופדים, קלרי מעליו. הוא חייך אליה מלמטה. "עכשיו," הוא אמר, "זה היה הרבה יותר טוב. בכלל לא צעקת." "לא הספקתי." היא הייתה חסרת נשימה, ולא רק מהחבטה של הנפילה. לשכב פרושה מעל ג'ייס, להרגיש את גופו צמוד לשלה, גרם לידיה לרעוד וללבה לפעום מהר יותר.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←