“היא ידעה איך פרידות מתנהלות, מהאזנה לבנות אחרות מתלוננות עליהן. קודם ההתרחקות, הסירוב ההדרגתי להחזיר פתקים או לענות לשיחות טלפון. ההודעות המעורפלות שאומרות ששום דבר לא השתבש, שהאדם האחר פשוט צריך קצת מרחב. אחר כך הנאום על איך "זה לא את, זה אני." ואז שלב הבכי. היא מעולם לא חשבה שכל זה יחול עליה ועל ג'ייס. מה שהיה להם לא היה רגיל, או כפוף לכללים הרגילים של מערכות יחסים ופרידות. הם השתייכו זה לזה לגמרי, ותמיד ישתייכו, וזהו. אבל אולי כולם הרגישו כך? עד לרגע שבו הבינו שהם בדיוק כמו כולם, וכל מי שחשבו שהוא אמיתי התנפץ לרסיסים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←