“עלינו להחליט לחיות את חיינו ולבנות את חיינו באופן כזה, שאם כל שמץ של תהילה יתפוגג מחר, והאנשים היחידים שעדיין יזכרו את שמותינו יהיו אותם מעטים סביבנו שאוהבים אותנו באמת בלבם — עדיין נוכל להמשיך לחיות את החיים באותה מידה של אושר, או אפילו באושר גדול יותר, מכפי שהיה לנו קודם. אתה מבין, עלינו להחליט לחיות את חיינו באופן כזה, שהערך והחשיבות של הכול יבואו מאותם דברים שהם חלק מנשמתנו. אתה ממלא את נשמתך במה שהוא חלק ממנה, באנשים שעשו אותך לחלק מלבם, ובדברים שמעוררים בך יראה. ואז, אם כל העולם כולו ייעלם לנגד עיניך, ורק לא חלק כלשהו מנשמתך, אז הכול בסדר! אתה עדיין מאושר. אתה יכול להתעורר לבוקר חדש בעולם שאינו מכיר אותך, ולשמור על כל שמץ של ערך שהיה לך קודם! ואולי אפילו יותר.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←