“אמי נהגה לומר לי, בכל פעם שצפינו בסינדרלה, שלסינדרלה הייתה הגישה הטובה ביותר ושעלי לשאוף להיות בדיוק כמוה. מאוחר יותר, כשגדלתי, חשתי טינה כלפי אמי על שלימדה אותי כך, כי ראיתי בזה את הסיבה לכך שלעתים קרובות הרגשתי שאנשים, שהיו הרבה יותר דומים לאחיות החורגות המכוערות, טורפים אותי. אבל עכשיו, פתאום, הבנתי שמה שאמא שלי התכוונה אליו היה שלא משנה כמה מכוערים אנשים יכולים להיות כלפייך, לא משנה כמה בגסות הם מתייחסים אלייך, לא משנה עד כמה המעשים שלהם מפתים אותך להפוך לגרסה הגרועה ביותר של עצמך — עלייך לגבור עליהם בכך שלעולם לא תתני להם לגזול ממך את העדינות שלך. אנשים מנצחים רק כשהם מצליחים לקחת ממך את העדינות שלך, את המתיקות שלך. אבל אם את זוכרת שאת נסיכה, והם פשוט לא, בסופו של יום את מנצחת! ובכל זאת, אמא שלי הייתה צריכה לכוון אותי אל בל מ"היפה והחיה". סינדרלה בסדר, אבל אילו היא הייתה מלמדת אותי שבל היא הדרך הטובה ביותר להיות, כנראה שלעולם לא הייתי גדלה ומפתחת טינה על כך. בל תמיד שמרה על העדינות שלה, אבל היא עדיין יכלה להכות חבורת זאבים באותו זמן, וזה בדיוק סוג הנסיכה שרציתי להיות כמוה! שלא לדבר על כך שהיא אהבה ספרים!”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←