“יש נטייה פילוסופית רחבה לכיוון שבו אומר לנו כי האדם הוא המידה לכל דבר, כי האמת היא יצירה אנושית, כי המרחב, הזמן והעולם של האוניברסלים הם תכונות של הנפש, וכי אם יש משהו שלא נוצר על ידי הנפש, הוא בלתי נודע ובלתי רלוונטי עבורנו. דעה זו, אם הדיונים הקודמים היו נכונים, היא שקרית; אך בנוסף לכך שהיא שקרית, היא גורמת לאבדן מה שמעניק לפילוסופיה תועלת, מכיוון שהיא מגבילה את ההערכה עצמה אל עצמה, אל האני. מה שהיא קוראת לו "ידע" אינו איחוד עם הלא-אני, אלא קבוצה של קדימויות, נטיות ותאבות, המהוות מסך בלתי-חדיר ביןינו לעולם שמעבר. האדם שמצא נאה בתאוריה זו של הידע דומה לאדם שלא יוצא מעולם הבית מפחד שדבריו לא יוכרו כמשפט.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←