“עמוד כאן, חשב, וספור את החלונות המוארים של עיר. אינך יכול לעשות זאת. אבל מאחורי כל מלבן צהוב המטפס, זה מעל זה, אל השמים - מתחת לכל נורה - עד לשם, ראה את הניצוץ ההוא מעל הנהר שאינו כוכב? - ישנם אנשים שלעולם לא תראה, והם אדוניך. ליד שולחנות הערב, בחדרי האורחים, במיטותיהם ובמרתפיהם, בחדרי העבודה שלהם ובחדרי הרחצה שלהם. דוהרים במטרו מתחת לרגליך. זוחלים מעלה במעליות דרך סדקים אנכיים סביבך. מיטלטלים על פניך בכל אוטובוס. אדוניך, גייל ויננד. יש רשת - ארוכה יותר מן הכבלים המתלפפים דרך קירותיה של עיר זו, גדולה יותר מן הרשת של צינורות המוליכים מים, גז ופסולת - ישנה רשת נסתרת אחרת סביבך; היא קשורה אליך, והחוטים מובילים אל כל יד בעיר. הם משכו בחוטים ואתה נעת. היית שליט על בני אדם. החזקת ברצועה. רצועה היא רק חבל עם לולאת חנק בשני קצותיו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←