“היא הסתירה את צבעיה בחושך, שם היו אחרים עיוורים שלא ראו; אני ראיתי בה מבט אחרון כשהתאפשר לי, לפני שנעלמה אל היום. הייתה בה יופי מוקף שפשף כמו אצבעות מוטל של מוט, עצמה האמיתית שציפה לחמלה, אמון, הגנה והאפשרות לעוף. אבל איחרתי, כי לא חיפשתי את מה שלא ראיתי, כשעזבה את הסיבות בחללים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←