“יין ונשים גורמים לחכמים להתאהב עד אובדן הדעת, לנטוש את חוק אלוהים ולעשות רע. אולם האשמה אינה ביין, ולעיתים קרובות גם לא באישה. האשמה היא במי שמנצל לרעה את היין או את האישה או כל אחת מברואותיו האחרות של אלוהים. גם אם אתה משתכר מן היין ומתוך תאוותנות זו אתה מידרדר לזימה, אין היין אשם אלא אתה, על שאינך מסוגל או אינך מוכן למשול בעצמך. וגם אם אתה מביט באישה ונלכד ביופייה ומסכים לחטא [= ניאוף; יחסי מין מחוץ לנישואין], אין האישה אשמה, ואף אין לזלזל ביופי שנתן לה אלוהים: אלא אתה אשם בכך שלא שמרת את לבך נקי יותר ממחשבות רשע. ... אם אתה חש שאתה מתפתה למראה אישה, שלוט טוב יותר במבטך ... אתה חופשי לעזוב אותה. שום דבר אינו כופה עליך לנהוג בזימה מלבד לבך הזימתני שלך.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←