“נהגה לשלוח אותו להביא חפץ כלשהו מתאה, בעוד היא ממתינה בעמידה זקופה על החוף ליד הסירה. הוא ציית בשמחה נסתרת, עולץ על הארכת חזיון הפלגתם ולו בדקות ספורות. לבסוף עלו לסירה, ואגוסטינו תפס במשוטים והשיט את הסירה למרחקים. אך במשך זמן רב נותרו בנפשו ההתרגשות וההתלהבות שגרמה לו גאוות־הבן.”