Alberto Moravia

“צרה לא ודאית גורמת לדאגה, כי אנו מקווים שהיא איננה אמיתית; צרה ודאית גורמת לזמן מה לשלווה נוגה.”

“הייתי מתאבד כדי להשיג במותי את הטוהר שהיה חסר לי בחיי.”

“האהבה כרוכה לא בלבד באשליה אלא גם בשכחה.”

“הניגוד מהווה בסיס בלתי צפוי ומתנודד של נפש האדם.”

“ככל שאנו מאושרים יותר, אנו מודעים פחות לאושרנו.”

“להנהיג משמעו לדעת להשתמש באחרים בעורמה.”

“האדם רוצה תמיד לקוות, גם אם הוא משוכנע כי אפסה כל תקווה.”

“באותו הזמן היה מרצ'לו אכזרי באופן טבעי לגמרי, בלי חרטה ובלי בושה, כי האכזריות העניקה לו את ההנאות היחידות שלא היו תפלות בעיניו, ועדיין היתה ילדותית דיה שלא לעורר חשדות בלבו שלו או בלב אחרים.”

“אולי מפני שהוריו, מתוך אדישות יותר מאשר מתוך סגפנות, לא העלו על דעתם מעולם לספק את יצר הבעלות שלו, ואולי מפני שיצרים אחרים, עמוקים יותר ועדיין עלומים, הסוו את עצמם בחמדנות, נתקף מרצ'לו בלי הרף בתשוקה פראית לחפצים מגוונים.”

“הרחצה הסתיימה, הם שבו ועלו לסירה, והאם אמרה בהתבוננה סביבה בים השקט והזוהר: 'איזה יופי, נכון?' אגוסטינו לא השיב, כי ייחס את העונג שחש על כל היופי הזה של הים והשמיים, בעיקר לקרבה העמוקה שאפיינה את יחסיו עם אמו.”

“נהגה לשלוח אותו להביא חפץ כלשהו מתאה, בעוד היא ממתינה בעמידה זקופה על החוף ליד הסירה. הוא ציית בשמחה נסתרת, עולץ על הארכת חזיון הפלגתם ולו בדקות ספורות. לבסוף עלו לסירה, ואגוסטינו תפס במשוטים והשיט את הסירה למרחקים. אך במשך זמן רב נותרו בנפשו ההתרגשות וההתלהבות שגרמה לו גאוות־הבן.”

“קשה יותר להשתחרר מרגשות מאשר מרעיונות: הרעיונות הולכים ובאים אבל הרגשות נשארים.”

“הוא רצה לחיות בימים ההם, זמנים טרגיים ואמיתיים, להרגיש אותן שנאות סוחפות, להתעלות לשיאי רגש שאין להם גבול.”

“צרה לא ודאית גורמת לדאגה, כי אנו מקווים שהיא איננה אמיתית; צרה ודאית גורמת לזמן מה לשלווה נוגה.”

“הייתי מתאבד כדי להשיג במותי את הטוהר שהיה חסר לי בחיי.”

“האהבה כרוכה לא בלבד באשליה אלא גם בשכחה.”

“הניגוד מהווה בסיס בלתי צפוי ומתנודד של נפש האדם.”

“ככל שאנו מאושרים יותר, אנו מודעים פחות לאושרנו.”

“להנהיג משמעו לדעת להשתמש באחרים בעורמה.”

“האדם רוצה תמיד לקוות, גם אם הוא משוכנע כי אפסה כל תקווה.”