“באותו הזמן היה מרצ'לו אכזרי באופן טבעי לגמרי, בלי חרטה ובלי בושה, כי האכזריות העניקה לו את ההנאות היחידות שלא היו תפלות בעיניו, ועדיין היתה ילדותית דיה שלא לעורר חשדות בלבו שלו או בלב אחרים.”