“היה זה כאילו אותו גל גדול של זעם רחץ אותי נקי, רוקן אותי מן התקווה, ובהביטי מעלה אל השמים האפלים המנוקדים בסימניהם ובכוכביהם, לראשונה, לראשונה, פתחתי את לבי אל האדישות המיטיבה של היקום. לחוש זאת כה דומה לי, אכן, כה אחי, גרם לי להבין שהייתי מאושר, ושהייתי מאושר עדיין. כדי שהכול יושלם, כדי שארגיש פחות בודד, כל שנותר לקוות לו היה שביום הוצאתי להורג יהיה שם קהל עצום של צופים, ושהם יקבלו את פניי בזעקות של חרפה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←