“אנחנו מאמינים שאנו מחפשים אושר באהבה, אך מה שאנו באמת מחפשים הוא היכרות. אנו מבקשים לשחזר, בתוך מערכות היחסים הבוגרות שלנו, את אותן תחושות עצמן שהכרנו היטב בילדותנו ושלעיתים נדירות הוגבלו רק לרוך ולדאגה. האהבה שרובנו טעמנו בתחילת הדרך באה שזורה בדינמיקות אחרות, הרסניות יותר: תחושות של רצון לעזור למבוגר שאיבד שליטה, של קיפוח מחמימותו של הורה או של פחד מכעסו, או של חוסר ביטחון מספיק כדי לבטא את משאלותינו המורכבות יותר. כמה הגיוני, אם כן, שכמבוגרים נמצא את עצמנו דוחים מועמדים מסוימים לא משום שהם שגויים אלא משום שהם מעט נכונים מדי — במובן של היותם מאוזנים, בוגרים, מבינים ואמינים במידה מופרזת — שכן בלבנו, נכונות כזאת מרגישה זרה ולא ראויה. אנו רודפים אחר אחרים מסעירים יותר, לא מתוך אמונה שהחיים איתם יהיו הרמוניים יותר, אלא מתוך תחושה לא מודעת שהם יהיו מוכרים ומרגיעים בדפוסי התסכול שלהם.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←