“אין נכנס לי עם אדם אחר במחלוקת או במחלוקת, מעולם לא ראיתי מקרה בו אחד משני המחלוקתיים הצליח לשכנע את השני באמצעות דיון. ראיתי רבים, כאשר התחממו, הפכו לרודים וירו זה בזה. כאשר אני שומע אדם ביטוי דעה שאינה דעתי, אומר לעצמי: לו זכותו לדעתו, כמו שזכיתי לדעתי; למה אני אפעיל אותה? טעותו לא פוגעת בי, ואולי אהיה דון קישוט, כדי להביא את כל האנשים בכוח הדיון לדעה אחת? ישנם שני סוגי מחלוקתיים שנפגשים בדרך כלל בינינו. הראשון הוא של סטודנטים צעירים, רק נכנסים לשער המדע, עם מבט ראשון על קווי המבנה שלו, עוד לא מלאים בפרטים והמחשבות שפרוגרס נוסף יביא להם. השני מורכב מאנשים רגישים ורודים בחברה, שספגו תאווה לפוליטיקה. שקול את עצמך, כאשר אתה איתם, כאילו אתה בין החולים בבית החולים הפסיכיאטרי, זקוק לע”