“נפש תאומהכאשר אנו נולדים, הנשמה שניתנת לנו נחלקת לשניים, וחציה ניתן למישהו אחר. לאורך חיינו אנו מחפשים את האדם שיש לו את החצי השני של נשמתנו. מעטים מאוד מצליחים בכך אי פעם. אני מבורך על כך שנפגשנו. ברגע פתאומי, חם בתוך מבטך האוהב, אמרה נשמתי: "סוף סוף! אני יכולה לנוח. מצאתי את החצי החסר שלי." כאשר זה קורה, אומרים שמצאנו את נפש התאומה שלנו. אנו מאושרים ובשלווה. כאשר חלקנו את עצמנו, נעטפנו בנצח, רוקדים ביקום חסר זמן. אני באמת מבורך משום שביום ההוא, לבי זיהה אותך כחלק מעצמו. תודה על שבירכת אותי בך. תודה על שחלמת איתי - על שראית את אותו העתיד שאני רואה. על עיניך היפות, המזכירות לי את האושר האמיתי ביותר בחיים. אני אסיר תודה לך לנצח. אבלה נצח באהבתך, בדאגה לך, בכבוד לך, בהראותי לך מדי יום שאני נושא אותך גבוה ככוכבים. אני מצטער שלקח לי כל כך הרבה זמן למצוא אותך – אפצה אותך על כך, פרח שלי, כל עוד נחיה. אני אוהב אותך!”