“הקריאה שהוטלה עליך גם היא תובענית ומפחידה. אני מבין איך אתה מרגיש, תאמין לי. אבל אנחנו צריכים אותך, אינה. הייתי אומר מצטער, אבל… בכנות, לא הייתה לי אישה אחרת שתוכל למלא את מקומך. את בדיוק מה שאנחנו צריכים. וכן, זה דורש הרבה קרבה, אבל את לא צריכה לשאת את כל העומס לבד. אנחנו כאן כדי לעזור. ותאמיני, אין אחד מאיתנו שלא היה מוותר על נשימתו האחרונה כדי להגן על שלך כדי שתוכלי להמשיך ולרפא את הרוברית'. אל תדחי אותנו. אל תחשבי שאת חייבת לעמוד לבד. בבקשה תתעוררי ותדעי שאני מבין. ואני מבטיח שלא אגיד "אמרתי לך". החדר השתתק. אינה לא זזה. דריאן ראה איך נשימתה ממשיכה באופן חלק כנגד קודמת. “אתקנה לך שוקולד אם תתעוררי.” זה היה ניסיון אחרון. “יש לי מלא, ואני לא מת על זה.””