רלף ולדו אמנרסון

“החברה היא בית חולים של אלה שלא ניתן לרפא אותם.”

“סוד השכרות הוא בהיותה מבודדת אותנו בחשיבה ומאחדת אותנו ברגשות.”

“אנו זקוקים לחברה, אבל שתהיה זאת חברה ולא מקום להחלפת חדשות, או לאכילה מאותה הצלחת.”

“מפלגה היא מקום מפלט כדי לחסוך לאדם את הקושי לחשוב.”

“החברה היא נשף מסיכות שכל אחד מסתיר בו את אופיו האמיתי ומגלה אותו בהסתרתו.”

“אנחנו אוהבים חנופה, על אף שאיננו מרומים על ידה, כי היא מוכיחה לנו שאנו חשובים למדי כדי לזכות בה.”

“קל לחיות בעולם, אם תנהג כמצוותו, קל לחיות בבדידות על פי מצוות לבך, אך גדול הוא האדם הנשמע למצוות לבו בתוך ההמון.”

“האחד מֵגֵן וסוכך על עצמו על־ידי בדידות, השני על־ידי מנהגי דרך־ארץ נאים והשלישי על־ידי נִמוסי שחצנות המצוּים אצל אנשי העולם.”

“שום דבר גדול לא היה יכול לבוא לידי מימוש ללא התלהבות.”

“לעיתים, השכר תמורת מעשה שנעשה בהצלחה הוא עצם עשייתו.”

“לכל אדם נקודת רתיחה שונה.”

“אושר הוא בושם שאין אנו יכולים להתיזו על זולתנו מבלי ליהנות מכמה טיפות בעצמנו.”

“דמיון הוא לא הכישרון של מעטים, אלא הבריאות של כולם.”

“הגאווה מקללת אף את המלאכים.”

“האופן היחיד לרכוש ידיד הוא להיות ידיד.”

“אדם הוא אסיר של מצפונו.”

“מי שרוצה להיות אדם חייב להתנגד למוסכמות.”

“ביטחון עצמי הוא סודה הראשון של ההצלחה.”

“דברים הם יפים, חינניים, עשירים, אלגנטיים, נאים, אך עד שהם מדברים אל הדמיון, עדיין אינם יפים. זו הסיבה לכך שהיופי עדיין חומק מכל ניתוח. הוא עדיין אינו נתפס, אי אפשר לאחוז בו. …הוא נוטש מיד את האחיזה, ועף אל עצם הנמצא באופק. אילו יכולתי להניח את ידי על כוכב הצפון, האם היה יפה כל כך? הים מקסים, אך כשאנו רוחצים בו, היופי נוטש את כל המים הקרובים. שכן אין הדמיון והחושים יכולים לבוא על סיפוקם בעת ובעונה אחת.”

“בריאת אלף יערות טמונה בבלוט אחד”