“אתה צעיר, יושב לאחור וחושב על העתיד שלך, אתה חש בלבך בכבדות את רצונך ליצור את החלום שלך; לא משנה אילו משימות מונחות לפניך. אתה מחזיק את התחושה הזאת; קרוב אליך, ואתה מתבגר. אומרים לך להתבגר, למצוא עבודה ולהצליח בדרכים שיגרמו למישהו אחר להיות גאה, בעודך מתעלם מהכאב שבתוכך. האמת היא שכולנו גדלים כדי להתאים את עצמנו; לעזאזל, גם ההורים שלנו גדלו כדי להתאים את עצמם, אבל האם זה אומר שגם אתה חייב? לא, אז פרום את החלום האבוד ההוא שבתוכך והתחל ליצור ממנו חיים, תלך לבד לזמן מה, תשבור כל אזור נוחות שאי פעם הכרת; תשתנה לאט לאט לישות בלי אחד כזה, ואתה יודע מה..? גם אם זה יהיה קשה, אולי כמה מהמכשולים הגדולים ביותר של זמנך; דבר אחד ירגיש בטוח — מעולם לא הרגשת כל כך מועצם בכל חייך.”