יגאל תומרקין

“אני מרגיש במלחמה עם כל מיני מזרחים שנעלבים מהעקיצות שלי. ואני בכלל בעדם, רק שהם לא קולטים את זה.”

“אז אני אדם עם אמירות בעייתיות ויש לי אישיות כזאת. אז מה? זה לא שייך. זה פרס ישראל בפיסול, לא בהתנהגות טובה.”

“בטח אני אתעורר, יהיה לי לחץ בשלפוחית, אני אלך לבית שימוש ואעשה פיפי.”

“אשים אותו בין הגביעים שקיבלתי מהפועל בת ים בימאות. אלה הדברים היחידים שקיבלתי ממוסדות המדינה.”

“זה שבט ששורד כבר כמה אלפי שנים, שהתערבבו בו פה ושם גנים של עמי הסביבה, בין אם בגלל אונס של קוזאקים או מהתערבבות מרצון, ובכל זאת שמרו על צביון, עם כמה מנהגים. כמה מהם די ברבריים.”

“מבחינתי, הם לא יהודים. הם עובדי אלילים.”

“אכפת לכל הש"ס האלה מאמנות כל השנה? רק איפה שאפשר לזרוק כמה דברי זבל. אצלם אין בדק בית בכלל. הרב עובדיה יוסף יכול להכפיש ולקלל ולהשתלח? אז גם אני רב. אני רב עם כולם.”

“על האמן להמשיך להציב סמלים חזותיים, לשיר את המאה ה־20, להחדירה לערים המכוערות. כלוחם עליו לחנך. אם לא לחנך הרי להרגיל, משום שאין בידיו כלים לשינוי הגנים של יושבי סביבתו. על־כן החינוך לתפישת עולם כוללת – אנטי מתמחה, לאחר שעות ההתמחות (העבודה), הינו תנאי להמשך קיום האינטליגנציה של האנושות, שאם לא כן נחזור לשבטיות, אל הטוטם והטאבו.”

“הרע באמנות 'מטעם' – בין שה'טעם' הוא ריאליזם־סוציאליסטי, פאשיזם, אמנות קונצפטואלית, סוריאליזם וכדומה – הוא בכך שהיא נוגדת את ההישג הגדול של המאה ה־20, הלא הוא חופש הביטוי האישי.”

“הבחירה – שלב ראשון; הראייה והחשיבה – שלב שני; גמר היצירה – שלב שלישי.”

“המבדיל בין צילום לשאר האמצעים או המוצרים הוויזואליים הוא – שהם פרי דמיון. בצילום עליך להיות שם, עליך לבחור או למצוא את הנושא.”

“אמנות הנעשית עכשיו (אמנות היא לעולם עכשווית) הינה סגמנט מתוך היסטוריה המתחילה בעבר, המתכנסת אל תוך ההווה, ובהכרח ממשיכה אל תוך העתיד.”