דאגלס קאפלנד

“בטלוויזיה אנשים מסתכלים על השיער שלך ואז על העור שלך, ואז על הבגדים שלך, ועד שהם מקשיבים למה שאתה אומר, אתה כבר מחוץ למסך.”

“דמויות מסע בין כוכבים אף פעם לא הולכות לקניות.”

“כשאנחנו מבקשים כל הזמן ניסים, אנחנו פורמים את מארג העולם. עולם של ניסים מתמשכים לא היה עולם, הוא היה סרט מצויר.”

“מעולם לא ממש ראיתי הבדל גדול מדי בין כתיבה או יצירת אמנות חזותית או עיצוב רהיטים או בגדים. זה עדיין המוח שלי - אני פשוט משתמש בחלקים שונים שלו לדברים שונים.”

“טלפונים סלולריים הפכו, אם לא שום דבר אחר, את כותבי סדרות הפשע בטלוויזיה לעצלנים עצלנים.”

“האמריקאים הם רבע מיליארד בני אדם שכמעט אין להם שום דבר במשותף, מלבד העובדה שאמרו להם שיש להם הרבה במשותף.”

“הרוצחים האמיתיים בעולם העסקים אינם אלה ששואפים לפסגה, אלא אלה ששואפים לשתי דרגות מתחת לפסגה.”

“אלוהים הוא מה שמחזיק אותנו יחד אחרי שהאהבה נעלמה”

“אני תמיד מחפש דברים שנוכחים כל כך באופן מדהים עד שהם נעשים בלתי נראים”

“במוחי, תמיד קבעתי את עצמי ל־2037; זה תמיד היה תאריך התפוגה שלי. אהיה בן 75.”

“כדי שתהיה תרבות בריאה, צריך שיהיה מימון יציב לשירותי הבריאות ומימון יציב לאמנויות ומימון יציב לספורט, ואם אין לך את זה, התרבות שלך הופכת לחניון.”

“כצורה של בריחה מן המציאות, הגעגוע למאה ה־20 מובן, אבל בפועל זה היה נורא — בערך כמו לצאת לחופשה ולהבטיח לעצמך שתוכל להסתדר בלי האינטרנט, רק כדי להתמוטט וללכת כמי שהולך בהזיה אל בית הקפה האינטרנטי המקומי כדי לזלול קישוריות.”

“ואז הרגשתי עצוב כי הבנתי שברגע שאנשים נשברים בדרכים מסוימות, אי אפשר לתקן אותם לעולם, וזה דבר שאף אחד לעולם לא אומר לך כשאתה צעיר, והוא אף פעם לא חדל להפתיע אותך ככל שאתה מתבגר, כשאתה רואה את האנשים בחייך נשברים אחד אחד. אתה תוהה מתי יגיע תורך, או אם זה כבר קרה.”

“אני רוצה גלולות שנקראות 10 בספטמבר. אתה לוקח אחת והראש שלך מרגיש כאילו ה-11 מעולם לא קרה.”

“תמיד חשבתי על מילים כחומרי יצירה לאמנות.”

“לעולם לא תוכל להתעשר אלא אם כן אתה מחבב אנשים עשירים.”

“טיפשות" מגדירה את המצב הנפשי שבו אנו מכירים בכך שמעולם לא היינו חכמים יותר כיחידים, ובכל זאת איכשהו מעולם לא הרגשנו טיפשים יותר. כעת אנו שוכנים יחד במצב של טיפשות.”

“הדבר בחיים במאה ה-21 הוא שאפשר להגיע לגיל ארבעים ומשהו מבלי שאף אדם משמעותי בחייך ימות.”

“אני הולך לחדר הכושר שלושה ימים בשבוע. חייבים, אחרת — אני לא רוצה להיות הבחור שמת בזמן שהוא מפנה שלג.”

“אני מתגעגע למדור העיון בספרייה. פעם הייתי הולך לשם פעמיים בשבוע בשליחות. עכשיו כל מקום הוא ספריית מחקר, ואני כבר לא מצליח לקבל מזה את הסיפוק האליטיסטי הזה.”