כתיבה

“קולות סירנה אומרים לי, "אתה לא חייב להמשיך." ואז אתה חושב, "אני סופר. מה אני עושה? לשבת שם ולראות את אשתי מנקה?" אני לא יודע. אני אוהב להיות סופר.”

“החיבוקים הנלהבים שלי הם קריאה, התפעמות והכתיבה.”

“אני סופר די לא ממושמע.”

“רק המלומדים קוראים ספרים ישנים, ו... כיום... הם מבין כל בני האדם הפחות סבירים לרכוש כך חכמה. ...[ג]דולי המלומדים כיום ניזונים מן העבר במידה מועטה לא פחות מן המכונאי הבור ביותר, הטוען כי "ההיסטוריה היא שטויות..." [שכן] ...כאשר מלומד ניצב לפני כל טענה אצל מחבר קדום, השאלה האחת שמעולם אינו שואל היא אם היא אמת. הוא שואל מי השפיע על הסופר הקדום, ועד כמה הטענה מתיישבת עם מה שאמר בספרים אחרים, ואיזו דרגה בהתפתחותו של הסופר, או בהיסטוריה הכללית של המחשבה, היא ממחישה, וכיצד השפיעה על סופרים מאוחרים יותר, וכמה פעמים הובנה שלא כהלכה (בייחוד בידי עמיתיו של המלומד) ומה היה מהלך הביקורת הכללי עליה בעשר השנים האחרונות, ומהו "מצב השאלה" הנוכחי. לראות בסופר הקדום מקור אפשרי לידיעה — לצפות שמה שאמר עשוי לשנות את מחשבותיך או את התנהגותך — היה נדחה כטיפשות שאין לתארה. ... [לכן, אף על פי ש]ההשכלה יוצרת מסחר חופשי בין הדורות... כל דור [מנותק] מכל האחרים... [ו]...שגיאות אופייניות של אחד [אינן] מתוקנות על ידי האמיתות האופייניות של אחר.”

“כתיבה דומה מאוד לבישול. לפעמים העוגה לא תופחת, לא משנה מה תעשה, ומדי פעם העוגה טעימה יותר ממה שאי פעם יכולת לחלום שתהיה.”

“קריאה וכתיבה קשורות זו בזו. למדתי לקרוא מוקדם מאוד כדי שאוכל לקרוא את הקומיקס, שאותם התחלתי אז לצייר.”

“אני לא יכולה שלא לחשוב ולכתוב”

“אני מאמין שכדי להיות הסופר החי הגדול בעולם חייב להיות בך משהו נורא לא בסדר. אני אפילו לא רוצה להיות הסופר המת הגדול בעולם. רק להיות מת היה מספיק הוגן.”

“אנשים צוחקים בי היום על החורים בחזיי ועל הדם שצבע את אצבעותי – סופר בן השלושים, שדוקר מילים מתוך מילונים ומחיה על פירוק השירה.”

“סופרים צריכים לסבול את עניין העורך הזה; הוא חסר גיל ונצחי ושגוי.”

“...אז אני חושב שסופרים נעשים ולא נולדים. אבל מה שאתה בוחר לכתוב קבור כל כך עמוק בפנים, שזה כמו אבני שואבת בתוכך, ובמוקדם או במאוחר אתה מתקרב למשהו שאתה אמור לעשות עם חייך, וזה כמו מגנט. זה מושך.”

“אמן או סופר לא יכול לצפות שיקבל את ההכרה מהעם. עשיתי אלבומים שבהם נראה כאילו אף אחד לא שמע אותם. כותבת שירה שמאה וחמישים איש קוראים לה, ומשיכים לעשות את העבודה מכיוון שזה חייב להיות, מכיוון שזה קראתם. אבל יפה מאוד להיות מקובלים על ידי העם. אנשים אמרו לי פעם: "אבל אתה לא חושב שזה סוג של הצלחה מזיק לאמן? אם אתה רוקר פאנק, אתה לא רוצה להיט." ואני אומרת להם: "לך לך." האמן עושה את עבודתו עבור העם. וככל שיותר אנשים אתה מגע, כך זה יותר נפלא. לא עושים את העבודה ומספרים: "אני רוצה רק שיקראו את זה אנשים 'נכונים'." אתה רוצה שכל אחד יועבר או, תקווה, יושפע ממנה. כשאני הייתה צעירה, ויליאם ברורג'ס אמר לי: "בנה שם טוב. השמיר על שם טוב. אל תעשה Compromises. אל תדאג להרבה כסף”

“אני לא רוצה להיות נשואה יותר. בשעות האור דחיתי את המחשבה הזאת, אבל בלילה היא הייתה מכלה אותי. איזו קטסטרופה. איך יכולתי להיות נבלית כזאת, עבריינית כזאת, ולהמשיך כל כך עמוק לתוך נישואים, רק כדי לעזוב אותם? רק לפני שנה קנינו את הבית הזה. הרי רציתי את הבית היפה הזה, לא? הרי אהבתי אותו? אז למה עכשיו הייתי משוטטת במסדרונותיו בכל לילה, מייללת כמו מדיאה? הרי הייתי גאה בכל מה שצברנו — הבית המכובד בעמק ההדסון, הדירה במנהטן, שמונה קווי טלפון, החברים והפיקניקים והמסיבות, סופי השבוע שבילינו בשיטוט בין המעברים של איזו חנות-ענק מרובעת לבחירתנו, קונים עוד ועוד מכשירי חשמל באשראי? השתתפתי באופן פעיל בכל רגע של יצירת החיים האלה — אז למה הרגשתי ששום דבר מזה לא דומה לי? למה הרגשתי מוצפת כל כך מחובה, עייפה מלהיות המפרנסת העיקרית והמנהלת של הבית והמתאמת החברתית והולכת הכלב והאישה והאם לעתיד, ובאיזשהו מקום ברגעים הגנובים שלי — סופרת...? אני לא רוצה להיות נשואה יותר.”

“יום אחד אכתוב ספר. אפיטף”

“אם תמשיך לכתוב במשך שלוש שנים, כל יום, אתה אמור להיות חזק. כמובן, אתה צריך להיות חזק גם מבחינה נפשית. אבל בראש ובראשונה, אתה צריך להיות חזק מבחינה פיזית. זה דבר חשוב מאוד. פיזית ונפשית אתה צריך להיות חזק.”

“אישה יודעת היטב כי אף על פי שאיש שנון שולח לה את שיריו, משבח את שיפוטה, מבקש את ביקורתה ושותה את התה שלה, אין בכך כלל כדי להעיד שהוא מכבד את דעותיה, מעריץ את הבנתה, או יסרב, אף אם נשללת ממנו הרפייר, לנקב את הגוף בעטו.”

“הוא, הזקן שם, מכר חפצים קטנים מעץ וצור, היא, הזקנה, כל העולם, בכרטיס גדול ללא חורים.”

“אני מחזיק בפרמטרים מוסריים מסוימים שאינם ניתנים לעבירה בכתיבה; לא אכתוב על גילוי עריות או על ילדים המעבירים יחסים לפני הנישואים.”

“אני גם מצליחה לחיות בכבוד את הדוקטורט בזכות החן שמגיע מתפילה, קריאת המקרא, קריאת סיפורים רבים, צום, חברות, שמיעה למוזיקה, ריקוד יומיומי וכתיבה קדושה.”

“סופר צריך לכתוב את מה שיש לו לומר ולא לדבר עליו.”