“רק המלומדים קוראים ספרים ישנים, ו... כיום... הם מבין כל בני האדם הפחות סבירים לרכוש כך חכמה. ...[ג]דולי המלומדים כיום ניזונים מן העבר במידה מועטה לא פחות מן המכונאי הבור ביותר, הטוען כי "ההיסטוריה היא שטויות..." [שכן] ...כאשר מלומד ניצב לפני כל טענה אצל מחבר קדום, השאלה האחת שמעולם אינו שואל היא אם היא אמת. הוא שואל מי השפיע על הסופר הקדום, ועד כמה הטענה מתיישבת עם מה שאמר בספרים אחרים, ואיזו דרגה בהתפתחותו של הסופר, או בהיסטוריה הכללית של המחשבה, היא ממחישה, וכיצד השפיעה על סופרים מאוחרים יותר, וכמה פעמים הובנה שלא כהלכה (בייחוד בידי עמיתיו של המלומד) ומה היה מהלך הביקורת הכללי עליה בעשר השנים האחרונות, ומהו "מצב השאלה" הנוכחי. לראות בסופר הקדום מקור אפשרי לידיעה — לצפות שמה שאמר עשוי לשנות את מחשבותיך או את התנהגותך — היה נדחה כטיפשות שאין לתארה. ... [לכן, אף על פי ש]ההשכלה יוצרת מסחר חופשי בין הדורות... כל דור [מנותק] מכל האחרים... [ו]...שגיאות אופייניות של אחד [אינן] מתוקנות על ידי האמיתות האופייניות של אחר.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←