“אנחנו נניח שאלפלנד הוא פארק לאומי גדול, מקום יפהפה ורחב ידיים אליו הולך אדם לבדו, ברגל, כדי להתחבר למציאות בצורה מיוחדת, פרטית, עמוקה. אבל מה קורה כשאנחנו רואים אותו רק כמקום ל"ברוח ממנו"? אתם יודעים מה קרה ליוסמיטי. כולם באים, לא עם גרזן ומכתשית, אלא עם טריילר, אופנוע בחזית, סירה על הגג, תנור גז, חמישה כיסאות ניידים מפלסטיק וחלוקת רדיו בתוך האופנוע. הם מגיעים מוקפלים בתוך מציאות משנית, משומשת. ואז הם ממשיכים ליוולסטון, וזה אותו דבר שם, רק טריילרים וחלוקות רדיו. הם עוברים מפארק לפארק, אבל הם לא ממש הולכים לאן שזהו; עד שזה אחד מהם, שסבור שאפילו החי החי אינו אמיתי, נטרף באמת על ידי דוב אמיתי, ראשון ידיים. דבר דומה נראה שקורה לא”
אורסולה ק. לגווין