מלחמה

“אז בכל פעם שהקול השברירי הזה של אי־שביעות רצון עולה בי, אני יכולה לומר: אה, האגו שלי! הנה אתה, ידיד ותיק! זה אותו הדבר כשמבקרים אותי ואני שמה לב שאני נמתחת בזעם, בכאב לב או בהתגוננות. זה פשוט האגו שלי, מתלקח ובוחן את כוחו. בנסיבות כאלה למדתי להתבונן ברגשותי הלוהטים בזהירות, אבל אני משתדלת לא לקחת אותם ברצינות יתרה, כי אני יודעת שזו רק האגו שלי שנפגע — לעולם לא נשמתי. זה רק האגו שלי שרוצה נקמה, או לזכות בפרס הגדול ביותר. זה רק האגו שלי שרוצה לפתוח במלחמת טוויטר נגד שונא, או להתבצר בעלבון, או לפרוש בזעם צדקני משום שלא קיבלתי את התוצאה שרציתי. בזמנים כאלה אני תמיד יכולה לייצב עוד קצת את חיי על ידי חזרה אל נשמתי. אני שואלת אותה: ומה את רוצה, יקירתי? והתשובה תמיד זהה: עוד פליאה, בבקשה. כל עוד אני עדיין נעה בכיוון הזה — אל עבר הפליאה — אני יודעת שתמיד אהיה בסדר בנשמתי, ושם זה באמת חשוב. ומכיוון שיצירתיות עדיין הדרך היעילה ביותר עבורי לגשת אל הפליאה, אני בוחרת בה.”

“כל הפצצה היא טרור”

“המגילה של האומות המאוחדות אמרה במבוא שלה: ״אנו, העמים, נחושים להציל דורות עתידים ממלחמה...״ האם האומות המאוחדות יכולות להציל את העולם ממלחמה? התשובה היא לא! היא נרקמה ונוצרה בידי מדינאים שידעו מעט מאוד על משמעותו של המושג המקראי של ההיסטוריה ועל טבעו של האדם. כשהפרספקטיבה שגויה, כל נקודת המבט תהיה שגויה.”

“אמרתי לבני שאין עליהם תחת כל תנאי להשתתף במלחמות, ושאין להם לשמח על שמועות על טבחים של אויבים. אמרתי להם גם שלא לעבוד בחברות שמייצרות מכונות לטבח, ולהבטיח בוז לאנשים שסבורים שאנחנו צריכים מכונות כאלו.”

“הוא נזכר באהבת אמו אליו, ובאהבת משפחתו, ובאהבת חבריו, ונראה היה לו כבלתי אפשרי שהאויב מתכוון להרוג אותו.”

“מלחמה היא מלחמה. האדם הטוב היחיד הוא אדם מת.”

“...ואכן יש אנשים המאמינים בכך, המבלים את זמנם בקידום ליגות שלום, בנשיאת נאומים ובכתיבת ספרים; וכמובן הממשלות מזדהות עם כל זה, ומעמידות פנים שהן מאשרות זאת; כשם שהן מעמידות פנים שהן תומכות במתינות, בשעה שבפועל הן מפיקות את עיקר הכנסותיהן מחוסר מתינות; כשם שהן מעמידות פנים שהן מקיימות את חירות החוקה, שעה שהיעדר החירות הוא שממנו הן שואבות את כוחן; כשם שהן מעמידות פנים שהן דואגות לשיפור מעמדן של שכבות העובדים, בעוד שעל דיכוי הפועל נשענים עצם יסודות המדינה; כשם שהן מעמידות פנים שהן תומכות בנצרות, שעה שהנצרות חותרת תחת כל ממשלה.”

“אנחנו עוברים ממלחמה אחת לאחרת; אנחנו עוברים מקבוצת טרור אחת לאחרת ואנחנו עוברים מאסון אחד לאחר, אבל יש שם דפוס אם יודעים היכן לחפש. מדהים איך כשמלחמה אחת עומדת להסתיים, אחרת מרימה לפתע את ראשה. צירוף מקרים? הממ... אני ספקן מאוד. עם זאת, נראה שהרבה כסף נכנס ל"מלחמות" האלה, ותמיד נראה שבסוף נשאר מעט מאוד שינוי. כמו שאמרתי בציטוט האחר שלי... "מלחמה! מישהו עושה המון כסף!”

“אבל זה עדיין משאיר הרבה אמריקאים שלא קוראים הרבה ולא חושבים הרבה — שיתאימו מאוד למלחמות לא צודקות. אנחנו חולים מכך. עשינו את הטוב ביותר שנוכל.”

“שחרור האנרגיה האטומית לא יצר בעיה חדשה. הוא רק הפך דחוף יותר את הצורך לפתור בעיה קיימת.”

“אבל לנו, בני דור מאוחר יותר... אין זה מתקבל על הדעת שמיליוני גברים נוצרים יהרגו ויענו זה את זה, מפני שנפוליאון היה שאפתן, אלכסנדר תקיף, המדיניות האנגלית ערמומית, והדוכס מאולדנבורג זכה ליחס מחפיר. איננו יכולים לתפוס את הקשרים בין נסיבות אלה לבין עצם עובדת הרצח והאלימות, ואף לא מדוע עוולותיו של הדוכס צריכות להביא אלפי גברים מן הצד האחר של אירופה לבזוז ולרצוח את תושבי מחוזות סמולנסק ומוסקבה ולהישחט בידיהם.”

“אנו חיים בזמנו של עולם בו תוצאות בחירות בדיוניות בוחרות נשיא בדיוני. אנו חיים בזמנו של עולם בו אדם משלח אותנו למלחמה על סיבות בדיוניות.”

“כשאתה הולך למלחמה כילד, יש לך אשליה גדולה של חסינות. אחרים נהרגים, לא אתה... אבל כשאתה נפצע קשה בפעם הראשונה, אבדה לך האשליה הזו, ואתה מבין שהיא יכולה לקרות גם לך.”

“אנשי-הדין מגינים על הנשים, אך רק כדי למנוע מהן להיאבקד על ידי אבירים אחרים.”

“אם אתה שורד בקרב, זה בחסד אודין, ואם אתה נופל, זה מפני שהוא בגד בך.”

“הדבר הרחום והשלו ביותר שתוכל לעשות למען עצמך ולמען אחרים הוא לשחרר את העבר, לשחרר את הכעס, לשחרר את הניסיון לפגוע באנשים שעשו לך עוול. יש אלפי אנשים הגוססים מסרטן שהיו רוצים שיהיה מישהו שידאג להם ויהיה איתם בימיהם האחרונים. יש ילדים שנמכרים לסחר מיני ומקווים שמישהו יציל אותם. יש חסרי בית שהיו רוצים שיהיה להם משהו חם ללבוש או לאכול. יש מין שלם שנכחד משום שלא מספיק אנשים דואגים לאוקיינוסים שלנו. היום, זכור שיש מישהו שמתפלל למען בדיוק הדברים שאתה לוקח כמובנים מאליהם. השקיע את מאמציך במקום שבו אלוהים צריך אותך להיות בו—בחזית המלחמה על פני האדמה, לא בשדות הקרב של העבר.”

“מלחמה כמטפורה מוסרית מוגבלת, מגבילה ומסוכנת. היא מצמצמת את אפשרויות הפעולה ל"מלחמה נגד" כל מה שזה, ומחלקת את העולם בין "אני/אנחנו" (טובים) לבין "הם/זה" (רעים), ומקטינה את העושר האתי והמוסרי של חיינו לבחירות דיכוטומיות: כן/לא, פעיל/נעול. זה ילדותי, מטעה ומזלזל. בסיפורים, היא מציעה פתרון יחיד בלבד — אלימות — ומבטיחה לקורא רק רוגע ילדותי. תכופות, גיבורי סיפורים כאלה מתנהגים בדיוק כמו הרשעים, פועלים באלימות חסרת מחשבה, אך הגיבור נמצא בצד "הנכון" ולכן ינצח. צדק הוא כוח.”

“הסמלים נראו כה מתאימים. הטכנולוגיה שיכולה להניע נשק אפוקליפטי בין יבשות יכולה גם לאפשר את הטיסה האנושית הראשונה לכוכב לכת אחר. זו הייתה בחירה בעלת כוח מיתי מתאים: להחזיק בעולם שנקרא על שמו של אל, ולא בפגיעה הנשקת לאל המלחמה.”

“זֶה עִירִי," אָמַר יוֹאַקִין. "עִיר יָפָה כָּזֹאת, אֲבָל כִּיצַד סָבְלוּ הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים, הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים שֶׁהָיִיתִי בָהּ, מִמִּלְחֶמֶת זֹאת." וְאַחַר כָּךְ, פָּנָיו מְצֻפֶּנֶת, "שָׁם הִרְגּוּ אֶת אָבִי. אֶת אִמִּי. אֶת חֲתַנִּי וְעַתָּה אֶת אֲחֹתִי." "בָּרְבָרִים," אָמַר רֹבֶרְטּ ג'וֹרְד”

“1. בנגלדש.... ב-1971 ... קיסינג'ר גבר על כל העצה כדי לתמוך בגנרלים הפקיסטנים הן במדיניות הטבח באזרחים שלהם במזרח בנגל והן במתקפה המזוינת שלהם על הודו ממערב פקיסטן.... הדבר הוביל לאסון מוסרי ופוליטי שהשפעותיו מורגשות עד היום בכאב. הסיבה שלא נחשפה ל"הטיה" של קיסינג'ר הייתה ה"עמלה" כביכול אך שמעולם לא התממשה שהציע הדיקטטור יחיא חאן במהלך דיפלומטיה חשאית בין ניקסון לסין.... על המדינה החדשה בנגלדש העיר קיסינג'ר בקרירות שהיא "סל קלוע" לפני שהפנה את מומחיותו הבלתי-מוזמנת למקום אחר.2. צ'ילה.... לקיסינג'ר היה ידע אישי ישיר על תוכנית ה-CIA לחטוף ולהרוג את הגנרל רנה שניידר, ראש הכוחות המזוינים של צ'ילה ... שסירב להשלים עם התערבות צבאית בפוליטיקה. בשנאתו לממשלת איינדה, קיסינג'ר אף עלה על ריצ'רד הלמס ... שהזהיר אותו כי הפיכה בדמוקרטיה יציבה כזו תהיה קשה להשגה. רציחתו של שניידר בכל זאת יצאה לפועל, בעידודו של קיסינג'ר ובמימון אמריקאי, ממש בין בחירתו של איינדה לבין אישורו.... זו הייתה אחת הפעמים המעטות יחסית שבהן מר קיסינג'ר (הצלחתו לגרום לאנשים לקרוא לו "דוקטור" גדולה מזו של רוב בעלי הדוקטורט) היה מעורב ברציחתו של אדם יחיד ושמו נקוב, ולא בטבח של אלפים אנונימיים. הערתו המשועשעת באותו מקרה—"אני לא מבין למה אנחנו צריכים לתת למדינה להפוך למרקסיסטית רק בגלל שאנשיה חסרי אחריות"—מעלה את החשד שאולי הוא נהנה מכל רגע....3. קפריסין.... קיסינג'ר אישר את ההכנות של הפשיסטים היוונים-קפריסאים לרצח הנשיא מקריוס, ואישר את ההפיכה שניסתה להרחיב את שלטון החונטה של אתונה (לקוח מועדף שלו) אל האי. כאשר, למרות אובדן חיים רב, ההפיכה הזו נכשלה במטרתה, שהייתה גם מטרתו של קיסינג'ר, של חלוקה כפויה, קיסינג'ר החליף צדדים בלי הבחנה כדי לתמוך בהתערבות עקובה מדם עוד יותר מצד טורקיה. תומאס בוייט ... פנה אל קיסינג'ר מראש לפני ההפיכה נגד מקריוס והזהיר אותו שהיא עלולה להוביל למלחמת אזרחים. "תחסוך ממני את שיעור האזרחות," השיב קיסינג'ר, שכפי שקל לראות היה לו פתגם לכל מקרה של occa”