זמן

“התרבות שלנו מייפה את הילדים ברגשנות, ואנחנו שוכחים אחד מן הדברים שעלינו לזכור יותר מכול מאותה תקופה בחיינו: ילדים יודעים שהעולם הזה יכול להיות קשה איתם, קשה יותר משהוא קשה למבוגרים. הם חלשים יותר פיזית ממבוגרים, תלויים בהם מבחינה כלכלית, ובזמני סכנה, שום דבר אינו מבהיר את חשיבתנו יותר מן המודעות לפגיעוּת הקיצונית שלנו.”

“בהגנות החיצוניות של חיינו היינו כמעט זרים, אך חלקנו דעה דומה על חיי האדם ועל גורלו, אשר, עוד מראשית הדברים, יצרה בינינו קשר חזק במיוחד. כבר בהפגש הראשון, דיברנו עם אינטימיות גוברת וגוברת, עד שנדמה היה שנשקעים שכבה אחר שכבה של כל מה שפשוטי הדעת, עד שנגיע בהדרגה אל האש המרכזית. זו הייתה חוויה שלא דומה לכל חוויה אחרת שאני מכיר. נצפה זה בזה בעיניים, מחופף וחופף, שמחה ונהפך שיכור למצוא עצמנו יחד באזור כזה. הרגש היה כה עז כמו אהבה פאסיבית, ובעת ובעונה אחת כל-אוחז. יצאתי מבולבל, כמעט לא יכול למצוא את דרכי בין עניינים רגילים.”

“אנו חיים בעידן של חסד, שבו אלוהים מבטיח כי כל מי שירצה יכול לבוא ולקבל את בנו. אך תקופת החסד הזאת לא תימשך לנצח. אנו כבר עכשיו חיים על זמן שאול.”

“...אנו כמעט שאיננו מפקידים את סודותינו בידי מי שטובים מאיתנו. להפך, אנו נוטים יותר לברוח מחברתם. לרוב, לעומת זאת, אנו מתוודים בפני מי שדומים לנו ומשתפים בחולשותינו. מכאן שאיננו רוצים להשתפר ולהיעשות טובים יותר, שכן תחילה יהיה עלינו להישפט לחובתנו. אנו רק מבקשים שירחמו עלינו ויעודדו אותנו בדרך שבחרנו. בקיצור, היינו רוצים, בעת ובעונה אחת, לחדול מלהיות אשמים ואף על פי כן לא להתאמץ לטהר את עצמנו.”

“עושרו של הזמן הוא למעשה בעל ערך רב יותר ממשאבי הטבע.”

“עליך תמיד להתגבר על אזור הנוחות שלך”

“החיים הם ספר. האם אינך מבין שאנו כותבים את ההיסטוריה של זמננו?”

“היה מודע למעשיך מדי יום”

“מסע אצילי דרך תלאות הזמן מחייב אדם להתעלם מהקשרים חברתיים, תרבותיים ומוסריים מקובלים, ולשאוף לנסח משמעות אישית המנחה את קיומו.”

“מערכת יחסים שבאמת היא כנה אינה ממשיכה לשנות את צבעיה. זהב אמיתי לעולם אינו מחליד. אם מערכת יחסים היא באמת יציבה וזהובה, היא תהיה בלתי ניתנת לשבירה. אפילו הזמן אינו יכול להשמיד את הברק שלה.”

“חיים אפקטיביים אינם נקבעים לפי כמה זמן חייתם”

“אני לא מתחרט על הקשיים שחוויתי; אני חושב שהם עזרו לי להפוך לאדם שאני היום. אני מרגיש כפי שלוחם חייב להרגיש אחרי שנים של אימונים; הוא לא זוכר את הפרטים של כל מה שלמד, אבל הוא יודע איך להכות כשהזמן מתאים”

“בכל פעם שפרח פורח, העולם נזכר שיש יופי בהתחלות חדשות.”

“אתה יכול להפוך לגדול באמצעות כוחו של הזמן”

“לעיתים, בבוקר קיץ, לאחר שלקחתי את הרחצה הרגילה שלי, ישבתי בפתח ביתי שטוף השמש מן הזריחה ועד הצהריים, שקוע בהזיה, בין האורנים וההיקוריים והסומקים, בבדידות ובדממה שלא הופרעו, בעוד הציפורים שרו סביב או ריחפו חרש דרך הבית, עד אשר, משהשמש נפלה פנימה דרך חלוני המערבי, או מרעש עגלתו של איזה נוסע בדרך הרחוקה, נזכרתי בחלוף הזמן. גדלתי בעונות ההן כצמח התירס בלילה, והן היו טובות לאין שיעור מכל מלאכת ידיים שהייתה יכולה להיות. לא היה זה זמן שנגרע מחיי, אלא תוספת מרובה על מכסת זמני הרגילה. הבנתי למה מתכוונים בני המזרח בהתבוננות ובהפקרת המעשים. ברוב הזמן לא שמתי לב כיצד חלפו השעות. היום התקדם כאילו להאיר איזו מלאכה משלי; היה בוקר, והנה עתה ערב, ושום דבר ראוי לזיכרון לא הושג.”

“אין אדם מגיע לביתו, אך בכל מקום שבו נתקלות דרכים ידידותיות, העולם כולו נראה כבית לעיתים קצרות.”

“מי ששומע אותי, מי שמבין אותי, נעשה שלי, רכוש לעד”

“החלום מיועד לזמן רחוק.”

“ניצול הזמן והאפקטיביות הם מדד מרכזי להצלחה”

“לקרוא לזה התאהבות פשוטה של תלמידת בית ספר היה כמו לומר שרולס-רויס היא כלי רכב בעל ארבעה גלגלים, משהו כמו עגלת חציר. היא לא צחקקה בפראות והסמיקה כשהיא ראתה אותו, וגם לא כתבה את שמו בגיר על עצים או על קירות גשר הנשיקות. היא פשוט חיה עם פניו בלבה כל הזמן, מעין כאב מתוק ופוצע. היא הייתה מתה למענו.”