זמן

“כתיבה פוליטית בזמננו מורכבת כמעט כולה מביטויים מוכנים מראש, המוברגים זה לזה כמו חלקי ערכת המקנו של ילד. זהו תוצאתה הבלתי נמנעת של צנזורה עצמית. כדי לכתוב בלשון פשוטה ונמרצת צריך לחשוב ללא פחד, ואם חושבים ללא פחד אי אפשר להיות אורתודוקס פוליטי.”

“זה עדיין מפחיד בכל פעם שאני חוזרת אל העבר. בכל בוקר, הלב שלי נחמץ. כשאני מגיעה לשם, אני נזכרת איך היה האור, מאין נכנסה הרוח, אילו ריחות היו באוויר. כשאני כותבת, אני מוציאה החוצה את כל הבכי.”

“הזמן הנכון הוא עכשיו, רדוף אחר חלומותיך!”

“תמיד חיה כאן ועכשיו”

“אני חושב שלפעמים אנחנו מבלים כל כך הרבה זמן בניסיון לגלות מי אנחנו, שאנחנו מאבדים את מי שאנחנו רוצים להיות”

“מעולם לא פגשתי איש שבילה זמן בתפילה יומיומית, ובחקר דבר אלוהים, והיה חזק באמונה, ושקע בדכדוך לאורך זמן רב.”

“הדמוקרטים השקיעו הרבה זמן בהסבר לאמריקנים הנאבקים שהרפובליקנים או כל מי שאינו מסכים עם תוכניתם אינם מתעניינים באנשים הנאבקים”

“לבזבז זמן זה לאבד חיים”

“אל תבזבז את זמנך על הסברים: אנשים שומעים רק את מה שהם רוצים לשמוע.”

“את יעילות החיים יש למדוד לפי התוצאות בתחום הייעוד או המטרה שלך”

“העדיפות שלי היא הספרים שלי, לפחות בשלב הזה. מה שעליי לעשות הוא לכתוב את הנרטיב של התקופה הזאת.”

“זו שנה חדשה. התחלה חדשה. והדברים ישתנו.”

“מעט זמן יכול לעזור לך לחולל השפעה גדולה, ולכן לעולם אל תבוז לכמה דקות. עשה זאת עד שזה יושלם וייעשה היטב!”

“כך אנחנו חיים את חיינו. לא משנה כמה עמוק וקטלני הוא האובדן, לא משנה כמה חשוב הדבר שנגנב מאיתנו — שנחטף ממש מידינו — גם אם נישאר משתנים לגמרי, עם רק השכבה החיצונית של העור מן העבר, אנחנו ממשיכים למלא כך את חיינו, בדממה. אנחנו מתקרבים עוד ועוד אל קצה פרק הזמן שהוקצב לנו, נפרדים ממנו בעודו נגרר מאחור. חוזרים, לעיתים במיומנות, על מעשי היומיום האינסופיים. משאירים אחרינו תחושה של ריק שאין להתגבר עליו... אולי, במקום רחוק כלשהו, הכול כבר אבוד, בשקט. או שלפחות קיים מקום שקט שבו הכול יכול להיעלם, להתמזג יחד לדמות אחת, חופפת. וככל שאנחנו חיים את חיינו אנחנו מגלים — כשהחוטים הדקים המחוברים לכל אחד מהם נמשכים אלינו — מה אבד. עצמתי את עיניי וניסיתי להעלות בדעתי כמה שיותר דברים יפים שאבדו. לקרב אותם אליי, להיאחז בהם. בידיעה כל העת שחייהם חמקמקים.”

“ברגע של אהבתי העמוקה ביותר הבנתי שאני היקום.”

“אבל אתה יודע, היא צודקת. כל יום ויום, בכל פעם שאני רואה את פניה, רואה אותה, זה יקר מפז.”

“אבל הכבשים לימדו אותו משהו חשוב עוד יותר: שיש בעולם שפה אוניברסלית שכולם הבינו, שפה שהנער השתמש בה במשך כל הזמן שניסה לשפר את הדברים בחנות. זו הייתה שפת ההתלהבות, של דברים שנעשו באהבה ובמטרה, וכחלק מחיפוש אחר משהו שהאמינו בו וחשקו בו.”

“שירות לאנושות הוא המפתח להשגת מלכות האלוהים”

“אנו נושאים באחריות לפניו על האופן שבו אנו משתמשים בזמננו”

“כדי לעבוד למען אלוהים ביעילות, עליך להרחיב ולמתוח את עצמך”