היקום

“החור השחור של הגלקסיה בולע את האנרגיה הרותחת של זעם אנושי. עד מהרה האדים הדועכים שלי יוסתרו לעד, כל סמלי מהותי המיוננת תחובים בקפל האנונימי של חצאית היקום המתנפנפת. עד אשר ריקבונה המחוספס של האדמה יזעיק אותי, האם אוכל למצוא נחמה בחיים תכליתיים בקצביה של חיים רגילים? האם אוכל לקלוט בלי בושה את אבני החן הנוצצות במארג היומיומי? האם אוכל להתענג על שלל נעימות בלשוני, באוזניי, באפי, בעיניי, בשפתיי ובקצות אצבעותיי? האם אוכל למצוא נחמה ברוך הלילות בשירת שירי אהבה וכאב לב? האם אוכל להקדיש את זוהר אור היום ואת עצמת כוכביותו של הלילה לחקירת החיים, למאמץ מרוכז לצמצם בורות מושרשת, ולחדור שכבות של אטימות עיקשת? האם אוכל לערוך חיפוש קפדני אחר חוכמה בלי קשר למקום שאליו יוליך אותי המסע הזה? האם אוכל להיעזר במטען הכבד של חוויות העבר האישיות כדי להגביר את המודעות העצמית? האם אוכל לשאוף להתקדם ברוח טובה ולקבל בשמחה את כל האתגרים בבואם? האם אוכל להחליק על פני השטח העדין של החיים בלב קל עד שאקדם שינה אינסופית בחיוך מהוסס בקרירותו של האור הדועך?”

“העולם של קוסמוס הוא הזדמנות להביא את כל מה שאני, את כל יכולתי להעביר את המסר. אולי נצא עד שוליו של היקום, אך נחתום שם – בתוככם: בלבבכם, בנשמתכם, במוחכם. מטרתי היא שהאדם יבין שהוא חלק מהסיפור הקוסמי הגדול הזה, חלק מהתפתחותו.”

“העולם היקום נראה לא טוב-לבב ולא עוין, אלא אדיש לחלוטין.”

“השאלה הראשונה שהם שואלים היא: "מדוע הוא הופתע לנצח?" ואז נאמר להם: "וון בחן את טבע הזמן והבין שהיקום נברא מחדש, רגע אחר רגע. לכן הוא הבין שלמעשה אין עבר, אלא רק זיכרון של העבר. עצום את עיניך, והעולם שתראה אחר כך לא היה קיים כשעצמת אותן. לכן, אמר, מצב הנפש הראוי היחיד הוא הפתעה. מצב הלב הראוי היחיד הוא שמחה. השמיים שאתה רואה עכשיו, מעולם לא ראית קודם. הרגע המושלם הוא עכשיו. היה שמח בו.”

“המוזיקה היא חוק מוסרי. היא נותנת נשמה לעולם, כנפיים לרוח, טיסת דמיון, ומשיכה ושמחת חיים לכל דבר ולכל דבר.”

“סיבה ותוצאה אתה יכול לתת לאדם שמעולם לא נתן לך מילה טובה, כרכים של ידע. ואתה יכול לתת לאדם שמעולם לא נתן לך מתנה, אלף מתנות. אתה יכול לתת לאותו אדם שמעולם לא נתן לך ברכה, אלף ברכות. ואתה יכול להציע לאותו אדם שמעולם לא הושיט לך יד כדי לעזור לך לצמוח, זרעים שיעזרו לו להצמיח גן. ובעוד שמעולם לא ראית חסד אמיתי מכיוונו, אתה עדיין מציע לעזור לדחוף אותו מעלה. ובסוף, הוא רק רוצה להיות היד שמושכת אותך מטה. אל תדאגו, חבריי. סיבה ותוצאה נכתבו בידי כוכבי היקום. מי שמעביר סבל לאחרים גם הסבל הזה יועבר לילדיו שלו. מתנות שהוא חש שצריכות להיות לו בחיים הבאים יהיו בלתי ניתנות להשגה. והעזרה שהוא צריך כדי לצמוח בחיים הבאים תהיה בלתי זמינה. והאנשים שהוא מפיל, שהיו טובים אליו, יפילו אותו בחיים הבאים. מה שמסתובב אכן חוזר שוב, גם דרך ילדיך. ישנו אפקט רטט בכל פעולה, כשם שיש רטט המהדהד מכל אות בכל מילה. אין סיבה המתרחשת בלי תוצאה ואין תוצאה המתרחשת בלי סיבה. אין מעשה עוול שאינו בא על עונשו ואין מעשה או מחשבה החולפים מבלי שיבחינו בהם לאורך היקום.”

“אהוב אחרים, לא מפני שהם ראויים לאהבתך, אלא מפני שהיקום ראוי לשלום.”

“אנחנו נוטים לחשוב על המצאות ותגליות עתידיות, אבל במציאות, הדברים האלה כבר קיימים בבנק הידע של היקום.”

“אין מנוס מן הצדק, שום דבר אינו יכול להיות בלתי-מגיע ובלתי-משולם ביקום, לא בחומר ולא ברוח — ואם האשמים אינם משלמים, אזי החפים מפשע צריכים לשלם זאת.”

“בשנת 2002, לאחר שהשקעתי יותר משלוש שנים במקום מגורי אחד לראשונה בחיי, הוזעקתי לשירות בדיוני. הגעתי בזמן, מוכן לשמש. במהלך השאלה המקדימה, אמר לי עורך הדין: "ראיתי שאתה אסטרופיזיקאי. מה זה?" עניתי: "האסטרופיזיקה היא חוקי הפיזיקה, מושאים על היקום – התפוצצות הגדולה, חורים שחורים, סוג כזה של דבר." לאחר מכן שאל: "מה אתה מלמד בפרינסטון?" ואני אמרתי: "אני מלמד קורס על הערכת ראיות והאמינות היחסית של עדים עיניים." חמש דקות לאחר מכן, הייתי ברחוב. כמה שנים לאחר מכן, שוב הוזעקתי לשירות בדיוני. השופט הודיע כי הנאשם מואשם בבעלות על 1,700 מיליגרם קוקאין. נמצא על גופו, הוא נעצר, והוא עתה על הספסל. הפעם, לאחר שאלה ותשובה, שאל השופט אם יש לנו שאלות שאנחנו רוצים לשאול את בית המשפט, ואני”

“המוחות הטובים ביותר באים מן הפנים והמקומות הבלתי צפויים ביותר. אין דמות אחת לאינטליגנציה או לגאונות. גאונות היא דבר שאי אפשר לראות. אי אפשר לייצר אותה או לייצרה. זהו דבר שאפילו הגאון האמיתי חושב שאי אפשר להשיגו. הגאון מכיר בכך שהוא רק אפונה קטנה בים של אטומים אינסופיים. הידע אינסופי כמו היקום. האיש הטוען שהוא יודע הכול, רק מגלה לכולם שהוא באמת אינו יודע דבר.”

“קרני השמש הן בעלות ראייה ונותנות לנו ראייה. אולם, עיני הציפורים ושני המלאכים הבלתי נראים לצידך הם שמתעדים הכול. שום דבר אינו נעלם מעיניו ברחבי היקום. בכל מקום שיש בו תנודה, יש עיניים ואוזניים. יש אנרגיות מסוימות שאינן זקוקות לאוזניים או לראייה כדי לראות או לשמוע; הן יכולות לחוש מה יש בלבך ולהתחבר לכל חטאיך ופחדיך.”

“כל אחד ואחת מאיתנו נברא כדי להוציא אל הפועל צדק, משפט, אמת ושוויון בארץ. זה יכול להיות בתחומי חיים שונים, במקצועות מגוונים או במתנות שונות. אך השליחות ברורה: טבעו חייב לבוא לידי ביטוי בארץ. אם הוא אלוהי הצדק, אנשים חייבים לראות את צדקו בארץ. אם הוא אלוהי שיקול הדעת הנכון, אותו דעת צלולה חייבת להתגלות באנשים המזדהים עמו מדי יום ביומו. אם אלוהים הוא אמת, אותה אמת חייבת למלוך ברמה העליונה בארץ, כשם שהוא מולך על היקום. אם הגינות, חוסר משוא פנים ושוויון הם מהותו, על כך להיות הדומיננטי בכל חברה”

“מחשבות הן כמו כוכבים בוערים, ורעיונות, הם מציפים, הם מותחים את היקום.”

“אין מקריות ואין אנרכיה ביקום. הכול הוא מערכת והדרגה. כל אל יושב שם בתחומו.”

“גבר המלטף את ראשו של כלב פירושו שהיקום מלטף את היקום; ילד המשחק עם כלב קטן פירושו שהיקום משחק עם היקום! אם היקום הוא מחזה תיאטרון, אז נוכל להיות בטוחים שיש רק שחקן אחד: היקום עצמו! כל מה שאנו רואים הוא אותו שחקן!”

“אף על פי שהנחה הקופרניקאית לא מגיעה עם הבטחות שהשפיעה עלינו תמיד לגילויי אמיתות קוסמיות, היא עבדה היטב עד כה: לא רק שהארץ אינה במרכז מערכת השמש, אלא גם מערכת השמש אינה במרכז שביל החלב, שביל החלב אינו במרכז היקום, ואולי יגיע יום שיקרה שיקום שלנו הוא רק אחד מכמה שיקומים המרכיבים את המולטיוורסום. ואם אתה אחד מהאנשים שסבורים שהגבול הוא מקום מיוחד, גם לא אנחנו נמצאים בגבול של כלום.”

“החשיבה הפילוסופית שלנו אינה מתיישבת עם הרעיון שהארץ ייחודית ואילו כל שאר הדברים שונים ממנה – לא, יש לנו שבעה כוכבי לכת נוספים. השמש? לא, היא רק אחד מנקודות האור בשמי הלילה. שביל החלב? לא, היא רק אחת מתוך מאות מיליארד גלקסיות. והאוניברסום עצמו – אולי הוא רק אחד מתוך אולי אינסוף אוניברסומים אחרים.”

“יצורים אינם נולדים עם תשוקות אלא אם כן קיים סיפוק לאותן תשוקות. תינוק חש רעב: ובכן, יש דבר כזה מזון. אפרוח של ברווז רוצה לשחות: ובכן, יש דבר כזה מים. בני אדם חשים תשוקה מינית: ובכן, יש דבר כזה מין. אם אני מוצא בתוכי תשוקה שאף ניסיון בעולם הזה אינו יכול לספק, ההסבר הסביר ביותר הוא שנוצרתי לעולם אחר. אם אף אחד מן התענוגות הארציים שלי אינו מספק אותה, אין בכך כדי להוכיח שהיקום הוא תרמית. כנראה התענוגות הארציים מעולם לא נועדו לספק אותה, אלא רק לעורר אותה, לרמוז על הדבר האמיתי. אם כך הדבר, עליי להקפיד, מצד אחד, לעולם לא לבוז לברכות הארציות הללו, או להיות כפוי טובה עליהן, ומצד אחר, לעולם לא לטעות ולחשוב שהן הדבר האחר, שרק מעין העתק, הד, או מיראז' שלו הן. עליי לשמור בתוכי בחיים את הכמיהה למולדתי האמיתית, שאותה לא אמצא עד אחרי המוות; עליי לעולם לא לאפשר לה להיקבר תחת השלג או להיות מוסחת הצידה; עליי להפוך את שאיפת החיים העיקרית לדחוף קדימה אל אותה ארץ אחרת ולעזור לאחרים לעשות כן.”

“סינרגיה בין מחשבות ורגשות קוראת את היקום כמו ספר פתוח”