הודיה

“אתה חי פעם אחת על פני האדמה. חיה כל יום בלב מלא תודה.”

“שמחת החיים היא הכרת התודה של הרגע”

“אוי, אילו פלאים ממלאים אותי בהודיה! החום העמוק של עלה שהיה פעם ירוק. הנוצות העדינות של זעירי קרח המצפות כל זרד וענף בנוף חורפי. התחושה של עור ברווז הנמס לאחר טמפרטורות קפואות שנשאו. שתי הידיים מהודקות סביב ספל חם של תה צמחים. הניחוח הארומטי של ניחוח מנטה מתחת לאפי. הרעד הרגשי מבכי של ילד לאמא. מתנת אהבה נטולת חוטים. חבצלות מנומרות האוספות טיפות גשם באשכול מכונס של עלי כותרת. המיזוג התוסס של צבעים על כנפי פרפר. הברק החלבי של פנינה יחידה. קשתות בענן המשתקפות מבועות ססגוניות. דממת יראה שמעוררת כל צורה של יופי. כתמי אבוקדו בעיניך. ידיים חמות על פניי. מתיקות על הלשון. ההרמוניה של הקולות. תפילה שנענתה. בלון ורוד. ליטוף. חיוך. ועוד. אלה נעשו לאוצרותיי מכוח ההודיה.”

“ודא ששירי התהילה שלך רבים יותר מקינות היגון שלך, ושהתקווה העילאית שלך איתנה יותר מחרטותיך האומללות. היה חיובי.”